"מאמי, תוכל לאסוף אותי ב 18:00?" כרגיל, כל יום שלישי אותה הודעה מאשתי, כאילו זה לא משהו שאני עושה בכל שבוע, הרי לילד יש את אותו החוג כל שבוע, לא?

אני עדיין במשרד, עוד ישיבה אחת ואני מסיים את היום הזה כבר "ברור מאמי" אני עונה לאשתי בהודעה.

לאחר שסיימתי את הפגישה האחרונה ירדתי ישר לחניון, נכנס לרכב ומתחיל לנסוע לעבר המתנס, היא תמיד צריכה שאאסוף אותם כי המתנס תקוע באמצע שום מקום, אין חניון מסודר, קשה להגיע בתחבורה ציבורית אבל היא עדיין מתעקשת לקחת את הילד לחוגים דווקא שם.

לוקח לי להגיע לשם תוך 15 דקות והשעה רק 17:37, סעמק, תמיד אני מקדים וצריך לחכות במן דרך עפר מוזרה כזו.

אני מכבה את המנוע, משעין את הראש על המשענת ונאנח. עוד רבע שעה לבד עם המחשבות שלי, אפילו רדיו לא בא לי לשמוע. אני מוציא את הטלפון, גולל קצת, אבל שום דבר לא באמת מעניין.
ואז אני מבחין בה. קודם דרך המראה. מישהי צעירה, אולי סוף שנות העשרים, הולכת באיטיות לאורך שביל העפר. היא לא נראית כאילו היא מחפשת רכב מסוים. יותר… מחפשת הזדמנות.

אני מניח את הטלפון בצד ומנסה לא להסתכל, אבל כשהיא מתקרבת אליי אין לי ממש איך להתעלם. היא נעצרת בדיוק ליד החלון שלי, מתכופפת מעט ומחייכת חיוך כזה שלא ברור אם הוא מנומס או יותר מזה.

"סליחה… אתה מחכה למישהו?" היא שואלת, כאילו זה הגיוני לגשת ככה לזר מוחלט באמצע חנייה עקומה של מתנ"ס.

"כן… לאשתי והילד," אני עונה, טיפה מופתע. מי בכלל פותח שיחה כזו עם גבר שיושב באוטו?

"אה," היא מחייכת חיוך קטן, "אתה נשוי"
יש משהו באופן שבו היא אומרת את זה… כאילו זו לא עובדה אלא בדיקה והתשובה שלי מוצאת חן בעיניה.

"כן," אני אומר ומנקה את הגרון "שנים"..

"ואתה אוהב אותה?" היא זורקת שאלה כאילו אנחנולא סתם שני זרים ב־17:40 ברחוב שנראה כמו תפאורה של סרט אימה אם רק היה פה חשוך.

אני צוחק, צחוק קצר שמנסה להסתיר את הפתעה. "כן. ברור. מה… מה השאלה הזאת?"

היא מתיישרת, נשענת על הדלת שלי עם המרפק. נועצת בי מבט ישיר מדי.
"סתם. מעניין אותי. אנשים נראים לפעמים כאילו הם אוהבים. לפעמים הם רק רגילים"

מה נסגר איתה? אני מנסה להיראות אדיש, אבל הלב שלי דופק קצת יותר מהר.
והכי מרגיז? אני שם לב באותה שנייה שהיא באמת… וואלה, שווה. ממש. ואני מנסה לא לחשוב על זה, כי אני אדם נשוי, כי זה מגוחך, כי זו בסך הכול שיחה מוזרה.

"ואת?" אני שואל בסוף, "מה איתך?"

"גם אני נשואה," היא עונה, וחיוך מוזר עולה לה בזווית הפה.
זה לא חיוך של גאווה.
זה חיוך של מישהי שמסתירה משהו.

אני מהנהן, אבל משהו בי מתכווץ.
כי עד לפני רגע עוד יכולתי לשכנע את עצמי שזה סתם מפגש מקרי מוזר.
אבל עכשיו… עכשיו ברור לי שמשהו אחר קורה פה.

ואז היא מוסיפה:
"אל תדאג. אני לא באה לעשות צרות… לא יותר ממה שכבר יש"

אני מרגיש איך משהו בי מתכווץ,לא רק מהבהלה, אלא גם מהעובדה ש… וואלה, יש שם איזה ניצוץ של התרגשות. לא ברור מאיפה זה בא, אבל הגוף מגיב לפני שהראש מספיק לצעוק עליו להירגע.

"האמת…" היא אומרת, נשענת עוד טיפה קדימה, "בעלי כאן איתי"

אני קופא.
"מה?"

היא מחייכת חיוך קטן, "הוא אוהב לצפות בי"

אני ממצמץ "לצפות בך?" אני מרגיש את הגרון שלי מתייבש ומנסה לבלוע את הרוק.

"כן" היא אומרת בקול די רגוע בשביל משהו שהוא בכלל לא "אתה יודע… כשאני עם גברים אחרים"

אני כמעט נחנק "מה??"

היא מצביעה על נקודה בין שתי מכוניות, ואני מסובב את הראש.

ההלם לא מכין אותי למה שאני רואה: גבר עומד שם, כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם, מצלמה ביד, עדשה מבריקה, והוא… מתעד? אותנו?

אני מרגיש דופק באוזניים.
זה כבר גדול עליי. הרבה גדול.
אני זז בכיסא, מגמגם: "אני… אני לא יודע מה קורה פה, אבל אני גם לא מעוניין"

"בטוח שאתה לא מעוניין?" היא שואלת, והקול שלה נהיה נמוך יותר, כמעט לוחש.
לפני שאני מספיק להבין מה היא עושה, היד שלה נכנסת דרך החלון שלי, לאט, בטוח בעצמה, מתקרבת אליי כאילו העולם כולו עצר.

אני קופא במקום. היא מחליקה יד על הזין שלי, אני לא מזיז אותה, רק מרגיש את הזין שלי מתקשה "ממממ נראה לי שאתה דווקא מעוניין"

"תקשיבי, אשתי והילד צריכים לצאת כל רגע, זה לא לעניין ואף הטרדה" אני אומר, אך עדיין לא מזיז את היד שלה מהזין שלי, היא תופסת את הזין שלי בחוזקה דרך המכנסיים "נראה לי שנספיק עד שהם יגיעו" פאק, היא כזו סקסית, אם רק הזין שלי היה מקשיב לי ולא היו לו חיים משל עצמו…

"דיי" אני אומר ולא באמת מתכוון, היא ממשיכה ואני רואה בצד העין את בעלה מתקרב עם המצלמה "אל תצלם אותי!!" אני אומר בעצבים "שששששש אל תדאג" היא עונה בשמו "לא יראו את הפנים שלך" וממשיכה "גם ככה כל מה שאני רוצה זה את הזין שלך" 

הזין שלי רוקד בתוך המכנסיים מהתשובה שלה, הוא קשה כמו אבן, אני לא מסוגל לזוז ולא להוציא מילה, רק מסתכל על היד שלה נכנסת לתוך המכנסיים שלי.

היא תופסת אותו קצת ומיד מוציאה, פותחת את הכפתור הראשון, הלב שלי דופק, אני לחוץ אבל נותן לה להמשיך, זה מסקרן אותי. מחרמן אותי.

פותחת את הרוכסן, שולחת יד מתחת לתחתונים ומוציאה את הזין הקשה שלי החוצה, פאק כמה שאני חרמן. היא עוזבת את הזין שלי ומחזירה את היד מבעד לחלון תוך כדי שהיא פותחת את הנעילה בכפתור שליד החלון שלי, היא פותחת את הדלת, אני לא זז.

אני רואה את כולה, היא לבושה חצאית פרחונית וחולצה סגולה, אני יכול לראות שהיא בלי חזייה, קווי המתאר של הפטמה שלה מושלמים, היא מרימה ומניחה רגל אחת על סף הדלת, מרימה את החצאית ומסתכלת למצלמה של בעלה שנמצא מולה בחלון הרכב ממול, פאק, היא בלי תחתונים, הכוס שלה לא חלק, יש עליו פס ג'ינג'י טהור שכל מה שבא לי זה ללקק אותו, היא מעבירה יד לאורך הפס, העיניים שלי לא זזות ממנה והיא עדיין מסתכלת למצלמה.

עיניה יורדות לכיון שלי, אני שניה מלרייר עליה כמו כלב בולדוג מיוחם, היא דוחפת אצבע אחת לתוך הכוס שלה שאני מדמיין שהוא צר, חם ורטוב, בדיוק כמו שאני אוהב, היא מוציאה את האצבע ומקרבת אליי "פה גדול" היא אומר עם חיוך שיכול להרוג בנאדם מחרמנות, אני פותח פה כי כנראה שאין לי כל שליטה בעצמי לידה, והיא מכניסה את האצבע שלה, אני מוצץ אותה, טועם אותה והזין שלי מתקשה כמו שלא חשבתי שהוא בכלל מסוגל.

"טעים?" היא שואלת

לא מסוגל לענות, רק מהנהן להסכמה עם הראש.

היא לוקחת את היד שלי בידה ומקרבת לכוס שלה "קדימה, אתה יכול לשחק" שאלוהים יעזור לי.

אני מלטף, מרגיש את הרטיבות כבר מבחוץ, היא פותחת את הכוס שלה בשתי ידיה, נותנת לי מרחב פעולה, עם האצבע אני משחק עם הדגדגן הבולט שלה, צובט אותו, משפשף, היא מתחילה לגנוח "אני אוהבת מה שהוא עושה מאמי" היא מדברת לבעלה שפותח את הדלת ממול ומתיישב לידי בתוך רכב, זה רק מדליק אותי יותר ואני חודר לתוכה עם האצבע "עודדד" היא גונחת ואני מוסיף אצבע, האצבעות שלי רטובות והיא נוטפת על כל היד שלי, עם יד אחת היא מושכת את החולצה שלה מטה וחושפת בפניי שד אחד, כן, הוא מושלם בדיוק כמו שחשבתי, פטמה ורודה וזקורה שרק מחכה שאנשך אותה, אני מוציא את היד מהכוס שלה ועם הרטיבות שלה אני מלטף את הפטמה שלה, עם ידי השניה אני תופס את הזין שלי ומתחיל לשפשף "לא, לא, לא" היא עוצרת אותי "בזין הזה רק אני נוגעת" ואני כמו חייל טוב מקשיב לה.

היא יורקת על הזין שלי מלמעלה, פוגעת בו במדויק, היא מתכופפת על ברכיה, ונוגעת בזין שלי, הוא מתקשה יותר ויותר לרמת חרמנות שאני לא מכיר, זרמים ממלאים לי את הזין ואני מנסה שלא לקחת לה את הראש ולהוריד אותו על הזין שלי.

"מאמי, הוא נראה טעים" היא מסתכלת למצלמה של בעלה "נכון" הוא עונה לה "קדימה בייבי" הוא ממשיך "את יודעת מה את רוצה לעשות" ומשחק עם המצלמה, היא מחייכת חיוך גדול ומרוצה, פותחת פה ובבת אחת מכניסה את כל הזין שלי לפה שלה, על ההתחלה מכניסה את כולו, השפתיים שלה נוגעות בביצים שלי ואני מרגיש טיפה של נוזל יוצא מכיפה שלי, מטייל בגרון שלה, פאק כמה שהיא טובה.

היא מוציאה את הזין, מסתכלת עליי מלמטה עם עיני כלבלב, עיניה לא עוזבות את עיני והיא שוב מכניסה את הזין שלי לפה שלה בלי להוריד ממני עיניים, אני אוהב את המבט שלה, מבט של כלבה חרמנית שממש אוהבת זין, היא ממשיכה בלי הפסקה, מוציאה ומכניסה אותו, הפה שלה מתמלא ברוק ורעשי חניקה יוצאים ממנה כשהיא מגבירה מהירות, דמעות זולגות מהעיניים שלה והמבט עדיין בעיניים שלי "פאק, איזו זונה את" אני אומר ובעלה מהצד אומר "היא כל כך זונה" וממשיך "זונה שלי" ומתחיל לשפשף את הזין שלו מעל המכנסיים, הזין שלו קשה בדיוק כמו שלי, הוא מכוון את המצלמה לכיון הזין שלו, מצלם את עצמו שולף אותו החוצה, הוא מגיש את ידו לכיון אשתו שמוציאה את הזין שלי מהפה שלה לרגע רק כדי לירוק על היד של בעלה, עם הרוק שלה הוא מתחיל לשפשף את הזין שלו כשהוא מסתכל איך היא מוצצת לי.

היא ממשיכה למצוץ ואני שולח יד לשדיים שלה שעדיין בחוף, אני מרגיש איך השפיך מטפס לו במעלה הזין, "אני עומד לגמור" אני מרגיש צורך לעדכן והיא נכנסת למן אקסטזה ומגבירה מהירות על הזין שלי, אוכלת אותו, שואבת אותו בלי הפסקה, הזין שלי כל כך עמוק בפה שלה עד שהיא צורח " אהההההההההההההההההה" בתקווה שלא שומעים אותי וזרמים של שפיף ממלאים את הפה שלה, אני ממשיך לגמור בלי הפסקה, "פאק, זה לא נגמר" אני אומר ועוד שפיך יוצא,"פאק" אני נאנח לבסוף, מתנשף כאילו רצתי מרתון, אני מסתכל עליה, שפיך נוזל מהפה שלה, היא פותחת את הפה למצלמה של בעלה, היא רוצה שהוא יראה את הכל והוא מיד מפנה את המצלמה לזין שלו וגומר ברגע.

אני מסתכל על השעה, 17:58, פאק, אשתי והילד עוד רגע, אני מסתכל עליהם, שניהם מסתדרים ונעלמים כאילו לא היה כאן כלום.

אני יושב ברכב, מתנקה,מעולם לא הייתי בכזו סיטואציה ואני מודה שכבר בא לי שוב.